פרוטוקול מפטמה – שיווק


  1. auctio1ההוראהלהגדיר את תהליך שיווק הבקר לבית המטבחיים.

 

  1. הגדרות

2.1.                   שחיטה רגילה –  הבהמה מגיעה לבית המטבחיים בחיים. עומדת לתצפית 24 שעות לפני השחיטה ווטרינר מאשר שחיטתה של בהמה בריאה.

2.2.                   שחיטה דחופה – הוצאה של בע”ח לשחיטה דחופה עקב מחלה או בעיה אחרת. השחיטה מתבצעת בבית המטבחיים. אין צורך להעמידה בחצר לתצפית.

2.3.                   שחיטת דחק – שחיטה המתבצעת בשדה המשק כאשר הבהמה גוססת. שחיטה זו עשויה להתבצע אף על ידי המגדל, בהתייעצות ובאישור ווטרינר.

2.4.                   משקל ברוטו – משקל העגל ביום השיווק במשק המוצא.

2.5.                   משקל נטו – משקל ברוטו פחות 5% .

2.6.                   עגל מוכן לשיווק – עגל מלא עם השקעת שומן מעטה, חלק אחורי עגלגל ומתוח, צלעות מכוסות ואינן נראות בעין, שקע הזנב מלא אולם אינו תפוח. חלק קדמי וצוואר מכוסים רקמת בשר, עמוד שדרה אינו   בולט לעין.

Are you looking for a way to make money to buy cattle at the Ambal market and still have fun? Go to http://pocketcasino.ca where you stand the chance to win cash prizes.
 

  1. תוכן ההוראה

 

     3.1.               קריטריונים לשיווק:

             3.1.1.              שיווק יתבצע בדרך כלל כאשר ה”עגל מוכן” – (ע”פ הגדרה  הנ”ל). בטווח מוכנות העגל יש להתחשב בשיקול הכלכלי. שיווק בשלב זה מבטיח את שיעור התפוקה ואיכות הבשר המיטביים.

             3.1.2.לגזעים השונים מוכנות העגל לשיווק –במשקלים שונים. כללית, לגזעי בשר מעורבים –  הרפורד, אנגוס – טווח מוכנות במשקל 420-500 ק”ג  .לשרולה, סימנטל, לימוזן, ברהמה – טווח המוכנות הנו:  550-650 ק”ג. לפריזי 550-600. תפוקת טבחה נעה בין 52% לעגלים שאינם מוכנים ל 64% לעגלים מוכנים –שיקול עם  ערך כלכלי מהותי. בתוך טווח המוכנות ניתן לשווק על בסיס שיקול כלכלי ו/או איכות בשר ושיעור שומן רצוי.

             3.1.3. שיווק שלא בהתחשב במוכנות העגל  –ייעשה כאשר התפתחות העגל אינה בהתאם לקצב גדילה הרצוי, כאשר העגל חולה ו/או כאשר יש אפשרות לתמורה חריגה בזמן נתון.

             3.1.4.יש להשתמש בטבלאות הגדילה (ר’ נספחים 1-2) ובתחשיב לכדאיות השיווק הניתן להורדה באתר

http://ambal.pro.co.il/ambal/protocol/protocol_main.htm

 

 

3.2.            שיווק:

             3.2.1.יש לסמן עגלים לשיווק מראש.

             3.2.2.למניעת פגיעה בעגלים ובאיכות הבשר, יש לבצע את הפעולות הבאות:
*  ריכוז עגלים בחצר השקילה סמוך למועד השקילה.
*  הובלת העגלים לשקילה –במתינות ובשקט, כאשר שביל ההולכה פנוי ממפגעים.
*  שקילה והעמסה –במתינות. הפרש גבהים בין משטח העמסה למשאית –מינימאלי אפשרי.

             3.2.3.ביום השיווק יש לשקול את העגל, ולחשב משקל נטו.

             3.2.4.בשחיטה רגילה, הווטרינר ימלא טופס דיווח על שחיטה (המגדל יכול לקחת את הטפסים מהלשכה הוטרינרית המחוזית). הטופס המקורי ניתן למגדל, שמוסר לסוחר הבקר. (שני העתקים נשלחים ע”י הרופא ללשכה הוטרינרית.)

             3.2.5.על שחיטת דחק ושחיטה דחופה יש להתייעץ עם ווטרינר.

             3.2.6.בשחיטה דחופה ממלא הווטרינר טופס, אשר שני עותקים ממנו ניתנים למגדל המביא את הבהמה לבית המטבחיים.

             3.2.7.בשחיטת דחק, מובילים את הבהמה, לאחר השחיטה, עם תעודת רישום הבקר ואישור וטרינרי לבית המטבחיים.

3.3.            בקרת נתוני שיווק:

             3.3.1.המגדל יבקש את נתוני השחיטה מבית המטבחיים (סוחר) שישמשו להפקת לקחים על תהליך הגידול. יש לבקש את הנתונים הבאים:
*  משקל הטבחה
*  רמת הכשרות
*  איכות הטבחה [סיווג]
*  הערות שונות הקשורות לאיכות הבשר – צבע, מורסות ופגיעות שונות.

             3.3.2.את הנתונים יש לרשום בכרטיס נפרד. (ראה נספח 3 לדוגמת רישום נתוני טבחה.)

             3.3.3.אם מתקבלים נתונים חריגים מבית המטבחיים, יש לזהות את הגורמים לחריגות:
*   % טבחה נמוך – שיווק שלא במועד, פיטום לא תקין מחמת מנת מזון לא מתאימה.
*   רמת כשרות נמוכה- בדוק תחלואה במחלות נשימה במהלך הפיטום.
*   מורסות – מנת מזון לא מאוזנת בשלב במהלך הפיטום.
*  צבע (“בשר שחור”) – מזון ו/או מזונות ששולבו בפיטום, “עקה” שעבר העגל במהלך פיטום ו/או שיווק.

 

 

  1. אחריות ביצוע

              4.1.          המגדל

              4.2.          צוות עובדי המפטמה

  1. מסמכים ישימים

 

            5.1.                        חוק השירותים הווטרינריים, תקנות בעלי חיים, רישום סימון והובלה של בקר, הסדרת תנועת בע”ח בישראל.

 

  1. נספחים

6.1.                        נספח 1 – טבלה נורמטיבית לגדילה וצריכת מזון של עגלים שחור לבן ישראלים מרפת החלב

6.2.                        נספח 2  – עקומת גדילה, צריכת מזון ודרישות תזונתיות לאנרגיה וחלבון של העגל המעורב הישראלי.

6.3.                        נספח 3 – טופס רישום נתוני טיבחה

 

 

 

כותבי ההוראה תפקיד
  ד”ר מאורי רוזן ממ”ר פיטום
  איציק שפרן מועצת החלב
  יוסי הררי מדריך גידול
  עמוס הלחמי מפטם

 

 

נספח 1  – טבלה נורמטיבית לגדילה וצריכת מזון של עגלים פריזים ישראלים

 

גיל

חודשים

 

משקל

 ק”ג

 

תוספת

יומית

ק”ג

אכילה יומית

% מהמשקל

אכילה יומית

ק”ג

ניצולת מזון

ק”ג/ק”ג

 

0 40        
1 57 0.559 2.41% 1.4 2.5
2 86 0.951 2.65% 2.3 2.4
3 121 1.140 3.88% 4.7 4.1
4 159 1.250 3.54% 5.6 4.5
5 199 1.313 3.07% 6.1 4.6
6 240 1.345 2.76% 6.6 4.9
7 281 1.354 2.61% 7.3 5.4
8 322 1.347 2.51% 8.1 6.0
9 363 1.329 2.36% 8.6 6.5
10 403 1.302 2.29% 9.2 7.1
11 441 1.268 2.24% 9.9 7.8
12 479 1.230 2.21% 10.6 8.6
13 515 1.189 2.18% 11.2 9.4
14 550 1.145 2.10% 11.5 10.0
ממוצע   1.194 2.63% 7.4 6.0

 

הטבלה מבוססת על צריכת בליל פיטום בריכוזיות של 2.8 מגק”ל\ק”ג ח”י  (מטבולית)  .

בתצפיות שנערכו בעבר נימצא כי במנות הבנויות על תערובת וקש גבוהה צריכת החומר היבש ב כ 9% מזו של הבליל (לכן גם תוספות המשקל גבוהות יותר).

בכל הנתונים הנ”ל –טווח שונות של עד 10% += יהיו בגדר הנורמה.

 

נספח 2   – עקומת גדילה, צריכת מזון ודרישות תזונתיות לאנרגיה וחלבון של העגל המעורב הישראלי.

 

 (ריכוזיות אנרגטית 2.75 מגק”ל/ק”ג)
גודל שלד גיל

חודשים

משקל תוספת

יומית

צריכת מזון

ק”ג חומר

צריכת אנרגיה דרישות חלבון
ק”ג ק”ג יבש ליום מגק”ל ליום אחוז
בינוני 7 200 1.5 5.6 15.4 13.5
  8 246 1.5 6.6 18.1 13.5
  9 292 1.4 7.5 20.6 13.5
  10 334 1.3 8.3 22.8 13.5
  11 374 1.2 9.0 24.8 13.5
  12 410 1.2 9.4 25.8 12.5
  13 447 1.2 10.5 28.9 12.5
  14 484 1.1 11.3 31.1 12.5
  15 517 1.1 11.9 32.7 12.5
             
גדול 7 230 1.6 (1.4) 6.3 17.3 13.5
  8 279 1.6 (1.5) 7.3 19.9 13.5
  9 328 1.5 (1.6) 8.2 22.5 13.5
  10 373 1.4 (1.6) 9.1 25.0 13.5
  11 416 1.3 (1.45) 9.9 27.2 13.5
  12 456 1.3 (1.4) 10.7 29.4 13.5
  13 495 1.2 (1.35) 11.4 31.5 12.5
  14 532 1.2 (1.3) 12.2 33.4 12.5
  15 569 1.1 (1.25) 12.9 35.4 12.5

* חלבון כללי, אנרגיה מטבולית לפיטום.

כל שינוי של 0.025  מגק”ל בריכוזיות המנה (2.75) לכל כיוון עשוי לשנות התוספת היומית בכ-  60 גרם.