מתודולוגית הבחינה


ניתן לחלק את שרשרת אספקת המזון ומוצרי הצריכה לשלוש חוליות:  חולית האספקה: o היצע מקומי: יצרנים מקומיים – חקלאים ותעשיית המזון והמוצרים; o היצע מיובא: יצרנים מחו”ל ויבואנים – יבוא חומרי גלם ומוצרים סופיים; שיווק והפצה: משווקים ורשתות השיווק;  צד הביקוש: הצרכן הסופי. מרווחים עודפים בחוליות הראשונות בשרשרת, הנגרמים מכשלים תחרותיים, רגולטוריים או בירוקרטיים, מפחיתים את רווחת הצרכן. פתרון הכשלים בחוליה אחת לא יביא בהכרח לגידול ברווחת הצרכן, כל עוד מתקיימים הכשלים בהמשך חוליות השרשרת. כך למשל, אם יימצא פתרון לכשל של בלעדיות ביבוא )ומניעת יבוא מקביל( בחוליית ההיצע המיובא, אך לא יימצא פתרון לכשלים בחוליית השיווק וההפצה, קיים חשש סביר כי המרווח העודף יפחת בחוליית ההיצע המיובא ויגדל בחוליית השיווק וההפצה, אך לא יתגלגל לצרכן הסופי. לכן, נדרשת הוועדה לבחון ולהציע פתרונות לכל אחת מהחוליות. בבחינת כל חוליה נדרש הצוות להתייחס לסוגיות הבאות, במידה שהן רלבנטיות: 1( רגולציה: מיפוי הרגולציה המקומית והשפעתה על המחירים, בדגש על הרגולציה הנוגעת ליבוא מוצרי מזון )מכסים, חסמים סטטוטוריים ובירוקרטיה(. 2( רמת התחרותיות: ריכוזיות וכוח שוק: מיפוי הבעלויות, בדגש על ריכוזיות ואינטגרציות רוחביות ואנכיות, יחסי הגומלין בין גורמים )מתחרים ומשלימים( בענף ובכלל זה בחינה של פרקטיקות לא תחרותיות בין המקטעים. במסגרת זו ייבדקו כלל הפרמטרים הכלכליים שיש בהם כדי להעיד על רמת התחרותיות בענף מסוים, לרבות רמת הרווחיות ומגמות לאורך זמן בפעילותם של שחקנים מרכזיים בכל ענף. 3( חסמים לכניסת מתחרים: זיהוי המקטעים הלא תחרותיים וכשלי שוק המונעים כניסת מתחרים חדשים, אם ישנם. 4( השוואה בינ”ל: מספר השחקנים בענף, שינויים ברמת המחירים, פעילויות רגולטוריות המופעלות בעולם לצורך שיפור רווחת הצרכן וכו’. 5( פערי המידע בין הגורמים בשרשרת. 6( דגשים ספציפיים וייחודיים הרלבנטיים למקרה הישראלי, כגון ריחוק ממקורות חומרי הגלם, כשרות וכיוצא בזה.