מדיניות התמיכה בחקלאות ונתוני ה- OECD


קבלו את התפריט המומלץ לחתונה שמחה באמת: תזמורת טובה, מנת בקר משובחת, יין יוקרתי, וכמובן: הזמנות מיוחדות לחתונה שיעשו לכל האורחים חשק להגיע לאירוע שלכם…

שימור החקלאות היא מדיניות מובהקת של כל המדינות המפותחות, גם כאשר, לעיתים, הצידוק לכך אינו כלכלי בלבד.
לשם מימוש מדיניות זו נוקטות המדינות השונות מגוון צעדי הגנה ותמיכה בחקלאות המקומית, תחת הכללים שנקבעו בהסכמי הסחר החקלאי ועקרונות ה-WTO. בשל הרגישות הפוליטית של התחום החקלאי, והמעורבות הרבה של מעצמות הסחר במגזר החקלאי בארצן, נשאר תחום זה מחוץ למסגרת הסכמי ארגון הסחר )עד 1994(, ללא הגבלות ואיסורים על הגנות ותמיכה כמו אלו שהוטלו על המעורבות בתעשייה. מדד התמיכה במשקים החקלאיים של ארגון ה-OECD נקרא PSE, המחולק לשני סוגים עיקריים: 1. תמיכות עקיפות – הבאות לידי ביטוי בעיקר בשיעורי המכס וברגולציה ענפית )מכסות יצור בישראל בענף הביצים ובענף החלב בלבד(. 05 2. תמיכות ישירות – באות לידי ביטוי בתמיכות תקציביות כגון: השתתפות המדינה בביטוח חקלאי, מענקי השקעות, תמיכות במים, חוק הגליל וכד’. בלוח 7 הקף התמיכות לחקלאים )PSE( לפי חישוב ה-OECD. סך התמיכות העקיפות והישירות לחקלאים בישראל ירדו בשנים האחרונות והגיעו בשנת 2010 ל-2.6 מיליארד ₪, כ-%10 מסך הכנסות החקלאים